דף הבית ספריה הסעות About us
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
 
 
רואים צל ערים כערים
תלמידים מצטיינים באנגלית מכיתה ז ביקרו בתערוכת צל ערים בחולון במסגרת פרויקט גלובלי בשם GLOBAL SCHOLAR בו משתתף בית הספר. במהלך הפרויקט השנתי התלמידים חוקרים את נושא תכנון ערים מבחינת בנייה, תחבורה וסביבה, ומתייחסים לפתרונות שנזדקק אליהם בעתיד. בפרויקט זה משתתפים תלמידים מכל העולם, החוקרים יחד את אותו נושא, כותבים, משתפים ויוצרים קשר בעזרת הטכנולוגיה.
תגובות: 0   צפיות: 213
 
פרויקט Upcycle - "שימוש מחדש" של תלמידי כיתות ז'
במסגרת פרויקט Upcycle, כסיכום של הנושא חומרים, תכונות ושימושים, המדענים הצעירים, משכבת ז', "נכנסו לראשם של מעצבים תעשייתיים", ויצרו מוצרים חדשים ממוצרים ומחומרים ישנים שלא נעשה בהם יותר שימוש, התוצאות לא מביישות את טובי המעצבים.
תגובות: 0   צפיות: 509
 
צריך להכניס כאוס למערכת
כתבה בהד החינוך, דצמבר 2015 גליון 18. מאת: טלי גולדשמיד. "רם כהן, מנהל "תיכונט" התיכון הדיגיטלי הראשון והיחיד בארץ, מותח ביקורת חריפה על מצב החינוך בארץ, על היעדר השקעה כלכלית מספקת, על רמת המנהלים, על שכר המורים הנמוך, על מלכוד הניהול העצמי ועל המגמות הדתיות והלאומניות שמתפשטות בחברה הישראלית וחודרת אל בתי הספר." כתבה
תגובות: 0   צפיות: 1
תלמידי תיכונט העולים לכיתה י' ומתחילים ללמוד לשון, לבטח מעוניינים לדעת במה הלימודים הולכים להתמקד: מערכת הצורות או תחביר, וחשוב מכך – מהי הסיבה לכך שזוהי הבחירה של בית הספר.

לימודי הלשון בתיכון מתחילים בכיתה י'. הלימודים נפרסים על פני שנתיים, כאשר בסוף השנה הראשונה יתקבל ציון שיהווה שלושים אחוזים מציון הבגרות, ובשנה השנייה לומדים לקראת בחינת בגרות, שהציון שיתקבל בה יהווה שבעים אחוזים מהציון הסופי במקצוע. הרפורמה שחלה במקצוע זה לפני כמה שנים, שינתה את פני המקצוע, ובעיקר את האופן שבו מתקבל ציון הבגרות. במסגרת השינוי, נדרשו בתי הספר לבחור בתחום לשוני, אותו ירחיבו ללימודים יותר עמוקים בשנה השנייה ללימודים, ונושא זה יהיה הנושא הלשוני עליו יצטרכו התלמידים והתלמידות לענות בבחינת הבגרות עצמה. הנושא השני, שלא נבחר, ילמד במסגרת מצומצמת יותר בשנת הלימודים הראשונה (30%). שני הנושאים הלשוניים הם "מערכת הצורות (השם והפועל)" ו"תחביר". בתיכונט בחרנו להרחיב לבגרות את נושא ה"תחביר". לפני תחילת הלימודים הרגשתי צורך להסביר את הבחירה, בעיקר משום שאני יודעת שבתי ספר רבים בוחרים דווקא את הנושא השני, ואני מאמינה גדולה בשקיפות. חשוב לי להסביר מה עומד מאחורי השמות: צורות ותחביר, מה עומד מאחורי הבחירה שלנו ולתאר את מרכיבי הבחינה הסופית ואת לימודי המקצוע שיתקיימו בשנתיים הקרובות. ראשית, נבהיר מהם התחומים הלשוניים המדוברים. מה זה "צורות"? אם לפשט, מדובר בהכרות עם פעלים ושמות עצם, השורשים שלהם, הגזרות שלהם (על כל החריגים), דרכי ההיווצרות, משמעות הבניינים, תיקוני הגייה ועוד. למשל, אם מופיעים הפעלים: יִגַּע, יָגַעַ, לָגַעַת, יָגַעְתָּ - אילו מילים שורשן זהה לשורש של המילה יַגִּיעַ, ואילו של המילה יְגִיעַ? או מה נכון: הִתְבַּטָּא או הִתְבַּטֵּא? (דוגמות שרירותיות מהבגרות האחרונה) איך לומדים את הנושא? צריך להכיר את כל החוקים והכללים של כל הגזרות, כל השורשים שיש בהם אות חסרה או נחה, השורשים שיש בהם אותיות גרוניות. יש המון כללים שפשוט צריך לזכור. זה חשוב, אין ספק, לדעת שצריך לומר מַכיר ולא מֵכיר. אבל בסופו של דבר, במקרה הטוב, זה מה שהתלמידים זוכרים בסוף – "המורה אמרה שצריך לומר כך ולא אחרת". וכל זה אחרי שהם שיננו כללים וחוקים, אולי אפילו באמצעות שירים קליטים שהמורה המציאה, או אמצעים אחרים. אבל זה מה שזה: כללים וחוקים שצריך לשנן. יתר על כן, יש המון כללים והמון חוקים, וגם אחרי שנה וחצי של לימודי צורות – לא יודעים הכול. מה זה "תחביר"? אם הנושא "צורות" עוסק במילה, "התחביר" עוסק במשפט. בעקרון, בתחביר לומדים לסווג משפטים, להמיר משפטים, לזהות מבנים שגויים של משפטים ולתקנם, להבין משמעויות, תפקידים רטוריים ופונקציונליות של מבנים תחביריים שונים במאמר. בסופו של דבר, לומדים לנסח משפטים. אם לומדים את זה, אז לומדים בהכרח גם להבין משפטים. לומדים לפסק משפטים וטקסטים. לומדים איך לנסח משפטים באופן כזה, שהכוונה של הכותב תבוא לידי ביטויי באופן המדויק ביותר. דוגמה לשאלה – אין מדובר בארגון שתפקידו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי, אלא במסגרת שמחנכת להגשמת ערכים. איזה מן המשפטים שלפניך משתמע ממשפט זה? · אין מדובר במסגרת שמחנכת להגשמת ערכים. · מדובר בארגון שתפקידו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי. · מדובר בארגון שתפקידו להעסיק את הילדים בשעות הפנאי ולחנך להגשמת ערכים. · מדובר במסגרת שמחנכת להגשמת ערכים. או כתוב את המשפט במבנה "לא / אין.... אלא...". שמור על משמעות המשפט המקורי. (דוגמה מהבגרות האחרונה) אין טעם לנסות לפתור את הדוגמות שכתבתי בשביל להכריע מה קל יותר או פחות. הדוגמות נתנו כדי להבהיר מהו התוכן של הנושא. בלשון, "קל או קשה", זה גם עניין של גיל וניסיון. הרבה מהלשון הוא אינטואיטיבי לדוברי השפה. תלמידי התיכון זקוקים למשהו נוסף, לא רק בשביל להצליח בבחינת הבגרות בלשון, אלא בשביל להתמודד עם העולם דובר השפה בתוך בית הספר אבל בעיקר מחוצה לו ובעתיד שלהם, בוודאי בעולם שבו בני הנוער ממעיטים לקרוא להנאתם. אם לסכם, לימודי הצורות מעניקים לתלמידים כלים לדבר עברית תקנית, ואת הסיכוי להבין פירושה של מילה תוך הניתוח שלה. בעוד לימודי התחביר, מעניקים לתלמידים מיומנות שמאפשרת להם לכתוב יותר טוב ולהבין טקסטים יותר טוב. הכול חשוב, אבל משרד החינוך ביקש לבחור. אגב, חשוב לציין שתלמידים שלומדים צורות, לומדים תחביר במשך סמסטר אחד בהתחלה, ולהפך, תלמידים שלומדים תחביר לומדים צורות בסמסטר הראשון של לימודי הלשון. רוב בתי הספר בתל-אביב בחרו ללמד צורות. לדעתי, יש לכך שתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שמורים לא יודעים "תחביר" ולכן לא מלמדים את הנושא. אגב, זאת התשובה לשאלה שקיבלתי ממרצים ללשון באקדמיה ואף ממדריכות פדגוגיות. הסיבה השנייה היא שקיימת סברה שבבחינת הבגרות פרק הצורות קל מפרק התחביר ולכן הציונים של תלמידים שבחרו צורות הוא גבוה יותר. אני לא נחשפתי לממצאים הללו, משרד החינוך לא מציג אותם. אני לא מאמינה שהדבר נכון, אבל לצורך הטיעון, אני מוכנה לקבל את הסברה זאת, כי זה לא משנה. רמת הקושי בבחינה משתנה. בקיץ שעבר פרק התחביר היה "קל" מפרק הצורות. כך גם בחורף פרק התחביר היה "קל" יותר, ואילו בבחינה האחרונה שני הפרקים היו שווים ברמת הקושי שלהם כשפרק הצורות עדיין היה מעט יותר קשה, להערכתי. זה נזיל, גם כשהפרק "קל", הוא לא באמת "קל", ואין לדעת מה יֵּלֶד יום. שנית, יש להבין כיצד בנוייה בחינת הבגרות. בחינת הבגרות בלשון מורכבת משלושה פרקים אותם צריך לפתור במהלך שלוש שעות. פרק א' – הוא פרק של הבנה והבעה. התלמידים מקבלים שלושה או ארבעה טקסטים ונדרשים לענות על שאלות הבנה בנוגע אליהם. לאחר מכן, הם צריכים למזג את כל הטקסטים לכדי סקירה ממזגת אחת בת כ-300 מילים. פרק זה שווה 50 נקודות, וזה הפרק הקשה בבחינה. הטקסטים הם ברמה גבוהה, מכילים מילים ממשלב לשוני גבוה או מילים לועזיות, ומורכבים ממשפטים מסורבלים. פרק ב' – הוא גם פרק חובה בנושא שם המספר ומילות היחס. הוא שווה 10 נקודות. פרק ג' – הוא פרק הבחירה בין צורות לתחביר והוא שווה 40 נקודות. אם כן, בשאלה אם לבחור צורות או תחביר, בעצם מתייחסים להשפעה על ציון שמשקלו 40 נקודות, במקצוע של שתי יחידות. המשקל של הפרק השלישי בבחינת הבגרות, אינו גבוה במיוחד בהתייחסות לממוצע הבגרות. מהצד השני, המיומנות שהתלמידים רכשו כשלמדו תחביר, תישאר איתם. הבנת משפטים וכתיבתם הפכה אינטואיטיבית עבורם. אם צריך לבחור, אני בוחרת בכלי הזה. כלי שבאמת יעזור להם. בעיני, מדובר באחת המטרות העיקריות של מוסד חינוכי, להעניק לתלמידים כלי שימושי לחייהם כבוגרים. שימו לב, שהתחביר יעזור להם גם בבחינה עצמה, בפרק ששווה 50 נקודות של ההבנה וההבעה. על כל מורה שיגיד ש"תחביר הוא קשה ויש בו חוקים מייגעים", אפשר למצוא מורה שיאמר ההפך. מבין חבריי קיימים הרבה מורים שלא מרוצים מהבחירה של בית הספר שלהם ללמד צורות. אי אפשר לשפוט את הנושא על פי אמירה כזאת של מורה. זאת לא תחרות, שני הנושאים הם בעלי ערך. ב"עולם הישן מאוד", בבגרות שאנחנו פתרנו לפני כך וכך שנים, הופיעו שאלות משני התחומים. אולי באופן שטחי יותר, אבל הכרנו את שני הנושאים. בכלל, הבגרות בלשון השתנתה מאוד בשנים האחרונות, והבחינה של היום היא קשה יותר ועמוסה יותר. אם יורשה לי, אוסיף כי קיים חוסר התאם בין הקושי של הבחינה לבין המשקל של הציון שלה, בסופו של דבר. לו היו שואלים אותי מה הייתי משנה בבחינה בלשון, הייתי מבקשת בראש ובראשונה להוסיף "משקל" למקצוע, להפוך אותו למקצוע של יותר משתי יחידות, להוסיף שעות. לצערי, השינוי הזה אינו באופק. לענייננו, אני מקווה שהצלחתי להניח את דעתכם בנושא הבחירה של בית הספר. אשמח להרחיב בעל פה, ולענות על כל שאלה עכשיו או בהמשך. בברכת שנת לימודים מעולה, נטי מרמור רכזת לשון תיכונט ע"ש אלתרמן הצילום מתוך אתר האקדמיה ללשון עברית